שיר המעלות זכור כו' ראוי לשום לב כי אינו מדרך הצדיקים לשאול יזכור להם ה' צדקתם להיטיב להם וכבר נאשם נחמיה על אומרו זכרה לי אלהי לטובה וגם אומרו נשבע לה' נדר כו' כי אם היתה שבועה לא היתה נדר כי שבועה לחוד ונדר לחוד. ועוד למה תאר את השם ית' בתואר היותו אביר יעקב פה. ועוד אומרו באהל ביתי שהם שני הפכים כי האהל אינו בית וגם אומרו ערש יצועי ולא אמר על ערשי. ועוד אומרו שנת לעיני כו' ולא קיצר ואמר אם אנום אם אישן. וגם אומרו שנת ולא אמר שנה. ועוד כי היתכן שעד ימצא מקום והוא לא ידע כמה זמן יהיה יאסור שינה עליו ואולי יעברו ימים ושנים והיא שבועת שוא. ועוד אומרו עד אמצא מקום לה' מתי נאבד שעתה ימצאנו. ועוד אומרו משכנות ל' רבים. ועוד אומרו שמענוה באפרתה מה שמועה שמעו באפרת. אמנם למען יקים ה' את שאלתו ישרה שכינתו במעשה שלמה בנו הקדים ואמר זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר יגע:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 132 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182