רוממות אל על תהילים · פרק 89 · פסוק 49

ואם ימצא איש אחד מני אלף מהביל העולם אינו כ"א בזכור תמיד יום המות כלומר ואין עושה כן כי הנה מי גבר יחיה ולא יראה וישקיף המות תמיד נגד עיניו מעודו חי להתעורר לשוב שימלט נפשו משאול ושיהיה סלה שלא יצטרך להיות זמן מה בגיהנם כו' כי הלא בלעדי זה לא ימלט אדם נפשו סלה ואנה ימצא זוכר תמיד רואה ומביט יום המות כמאמרם ז"ל יזכור לו יום המיתה:

(מח) או יאמר בשום לב שהל"ל זוכר אני ולא זכר אך ארז"ל על פסוק כחסדך זכר לי אתה שאמר דוד אתה צפנת רוב טוב ליראיך ואם תבקש גדולי השלמות יאבד כל הטוב כי בני עליה מועטים לכן זכור לי שאני בינוני וכיוצא בי למען טובך שלא יאבד וזה יתכן אמר אברהם זכור אני בעולם הבא יען כי איני עושה ממש מהעולם הזה רק אומר מה חלד כלומר כי הבל הוא כי המהביל העולם הוא הריצוי לפניך והוא השלם ושבשבילו נברא העולם ועליו מתקיים כמ"ש ז"ל תולהארץ על בלימה אין העולם מתקיים אלא על מי שחושב עצמו כמי שאינו וזהו אומרו מה שאמרתי שתזכרני על כי אני מהביל העוה"ז הוא על כי מה שוא שאומר על עצמו מה שוא אני בראת כל בני אדם שהוא שלפניו תמיד יום המות כי זה ודאי לא ישקוט כי אם כלה תשובה ומע"ט ויתנהג בחסידות:

(מט) כי בני עליה כאלה מעט מזער ימצאו כי מי גבר יחיה בעוה"ז ולא יראה מות שימלט נפשו סלה מראות גיהנם כלומר ואיננו כי אם ע"צ הפלא כמפורש בקודם. או יאמר מאמר רז"ל מה יעשה אדם ויחיה ימות וזהו מי גבר יחיה בעולם הבא ולא יראה מות דסורין פה שיוכל למלט נפשו מדינה של גיהנם תמידי וזהו ימלט נפשו מיד שאול סלה: