רוממות אל על תהילים · פרק 72 · פסוק 19

וכן ג"כ בזמן שאינו מכנה שמו על ישראל כ"א שם כבודו בלבד שהוא בזמן הגליות גם אז הוא יתברך עושה נפלאות לבדו וזהו וברוך שם כבודו לעולם כאשר עשה על ידי חנניה וחבריו ועל ידי מרדכי ואסתר וכן בזמן השלישי שהוא לעתיד לימות המשיח וימות התחיה שהוא זמן שימלא כבודו את כל הארץ כי בשלשת הזמנים האלה יאות לומר ברוך עושה נפלאות גדולות לבדו ולמה שהוא ית' מקומו של עולם אמר וימלא כבודו את כל הארץ כלומר אך לא הארץ מכבודו ועל שני הזמנים הסמוכים שהם זמן ימות המשיח וזמן התחיה על שניהם אמר אמן ואמן אמן על האחד ואמן על השני:

(יז) או יאמר יהי שמו כו' לומר יהי שמו הידוע שהוא ה' כמו שאמר רשב"ן ג' נקראו בשמו של הקב"ה צדיקים כו' משיח שנאמר זה שמו אשר יקראו ה' צדקנו זה יהי אז לעולם כי כעת שהוא לפני שמש הוא לפני אור בקר העתיד ינון שמו שהם ד' אותיות של ה' אלא שבמקום הב' ההין יש ב' נונין שנמצאת כל א' מהההין נסתרת תוך נון שכמספרה על כי שכינה בגלות כ"י בהסתר פנים ועל כבודה גם ה"א ראשונה מסתתרת שהיא שכינה עליונה עד יבא שמש אורה ותקום תאיר כי בא אורה והנה בהיות שמו לעולם שהוא בגלוי הההין אז והתברכו בו שכמו שמתברכים מהקב"ה כך יתברכו בו ע"י ה' שיקראוהו כן מהשפע אשר יושפע בו מאתו יתברך אך דוקא כל גוים יאשרוהו להתברך בו כי לא יבחינו בין הנקרא בשם ה' לה' עצמו:

(יח) אך אנחנו בני ישראל לא נאמר כך כ"א ברוך ה' אשר הוא אלהים כי ממנו נעשה עיקר ולא מהנקרא בשמו ומה שנברכהו הוא על ד' גאולות על של בבל הוא אמור אלהי ישראל כי שם נתפרסם בעולם היותו אלהי ישראל שכל האומות אמרו כי ה' אלהים אמת הוא אלהי ישראל בראותם הצלת חנניה מישאל ועזריה מאתון נורא יקידתא עד היותם רוקקים בפני כל אישי ישראל באמרם היש לכם אלוה זה ועבדתם ע"א ועל גאולת מדי נאמר עושה נפלאות לבדו לומר כי גם שאחות היה לנו בבית המלך היא הצילתנו האמת הוא כי לבדו יתברך עשה לנו הנפלאות שאם לא כן כאשר עשה לאחת היה עושה לשניה:

(יט) ועל גאולת יון נהלל ונאמר וברוך שם כבודו לעולם הפך דברי יון האומרים כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל שהוא כמפורש אצלנו שיכתבו שבעשותם בחורב תבנית שור סילקו מעליהם שם אלהי ישראל על כן נברך ברוך שם כבודו לעולם בלי הפסק ועל הגאולה העתידה נברך ונאמר וימלא שמו על כל הארץ כי עליה נאמר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר וכו' אמן על הגאולה ואמן על התחיה או על כי זאת ליבא לפומא לא גלי' אנו אומרים כי כאשר ראינו האמנה בשלש ראשונות יאמן האחרונה וזהו ואמן: