משמועה כו' לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל בגמרא דההוא דהוה מירתת אמרו חטאה את דכתיב פחדו בציון חטאים יראה כי המתיירא הוא סימן היות חטא בידו המטיל בו מורא ובזה נבא אל הענין אמר מה שאמרתי כי טוב איש חונן וכו' היינו כשאין בו עון ובמה יודע הלא הוא אשר בשמוע שמועה רעה לא יתפעל ממנה דלא מירתת כי זה יורה כי נכון לבו כי לבו מעצמו בטוח בה' כי אין לו עונות ואם הגיע גדר בטחונו עד שאין צריך לומר שאינו שם על לב להתפעל כ"א נכון לבו בלבד:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 112 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182