ובזמן שוילינו בחשבם שהייתי במצודתם ואני הייתי שר עוזך וזה ואם לא ישבעו וילינו אז אשיר עוזך במקום שברחתי שם כי אשיר על העוז שהיה לי מאתך להתאפק לנוס ולהמלט ואומרו אם אינו לשון ספק אלא כמו אם כסף תלוה אם תקריב אם יהיה היובל ובהגיע עת בקר שנועדו להמיתני ואמצא את עצמי במקום בטוח אז ארנן לבקר בעת מועד שנועדו להמיתני אז ארנן חסדך ואין לומר כי הניסה אינה עוז וגבורה רק הוראת חולשה כי הלא מדמה אני הניסה בעתה אל התקוממות המלחמה בזמנה וזהו כי היית משגב לי בעתות שהשגבתני מהארי והדוב ומגלית ומפלשתים וזה אשוה אל מנוס ביום צר לי כ"א לא הייתי נס גם כי אנצח והייתי שופך דמי ישראל וע"י ניסה נמנעתי:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 59 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182