רוממות אל על תהילים · פרק 23 · פסוק 1

מזמור לדוד כו' יאמר על דרך מאמרנו על פסוק ואתן צאני שאמר הוא יתברך אתן צאני ואין לכם חסרון כבוד שתקראו צאן כי הלא תקראו צאן מרעיתי שאני נקרא רועה שלכן והוא שאני זן ומפרנס אתכם ולא על ידי שר כאחרים אך בערך איכותכם האמתי הנה אדם אתם מה שאין כן האומות מ"ה וזה יאמר במה שה' רועי גם שימשך מזה היותי צאן עם כ"ז לא אחסר מערכי כי הצאן של הקב"ה אדם הוא מה שאין עובדי אלילים מ"ה קרוים אדם. או תהיה כונת המזמור בהקדים כי הנה יש מדת רחמים שיתנהג בה הוא יתברך עם האדם ויש מי שיתנהג עמו במדת הדין ויסורין והנה מה שהיה שופט לב האדם באדם הלא הוא כי טוב לגבר מדת יסורין מהיות לו שפע טובה לעולם הזה אך אין זה רק מדאגה מדבר פן ישמן ויבעט כמאמר שלמה באמרו פן אשבע וכחשתי כו'. אך אמנם לו יצוייר יהיה איש צדיק בטוח שלא יתענו רב טובו להטותו מהדרך הטובה אז טוב לו להיות זוכה בשתי שלחנות ויאכל פה פירות מעשיו והקרן הקיימת יאכל בעולם הבא על כן להעמידנו על האמת בא דוד ויאמר כי לא זו הדרך ישרה שיבור לו הצדיק כי אם גם שיהיה בטוח שלא יאבד חלק ג"ע שלו ע"י רב טובו עכ"ז טוב ממנו מדת יסורין. וזהו מזמור לדוד כו' לומר הנה יש שטובו הוא על ידי היותו בכלל העם שבהשפיע ה' טוב על העם יגזור לו גם הוא כמאמר האשה גדולה בתוך עמי אנכי יושבת ואשר הוא בגדר זה אפשר לא יושפע בשפע כ"כ כאשר בהיותו יתברך משפיע ביחוד על איש אחד כרועה שאין לו רק כבש אחד וזהו ה' רועי ביחוד שאיני מאותם שטובם הוא להיותם מכלל העם כי אם הוא רועי ועכ"ז לא אחסר בסבת היות לי שפע רב טוב פה שלא יזיק לי לע"ה כדרך אשר על ידי טובו ישמן ויבעט: