והנה ממאמרם זה היו מורים כי לא למעלה תחשב בעיניהם ירושלים רק בהמ"ק בלבד ולא כן הוא כי גם ירושלים של מטה היא כנגד ירושלים של מעלה ושפע שעריה ועצמה הרוחניים כנגד של מטה עד החשב העומד בשל מטה כעומד בשל מעלה על כן בא דוד כמדבר על לב ירושלים ויאמר לה עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים והוא בשום לב כי יראה כי בשני שערים יעמדו רגליהם כאחד אך הוא כלו' בעמדנו בא' שעריך למטה עמדנו בשני שעריך בשל מטה ושל מעלה המכוון נגדו שאל"כ לא יעמוד העומד בירושלים בשני שערים כאחד:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 122 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182