אז ואני תפלתי לך ה' עת רצון היא ודאי עת רצון כי הלא אז שמחים על נפילתנו והוא ענין בנפול אויבך אל תשמח כו' והשיב מעליו אפו ולכן בעת שמחם לאידי אמרתי כי אז ודאי עת רצון כי תשיב מעלי אפך ותרצני אך עדיין אין זה מספיק רק אל בחינת שם ה' הוא שם הרחמים כי הוא המשיב אפו בשמוח האויב לאיד אויבו כאומרו פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב כו' ועל כן אז אמרתי הנה על בחינת שם הרחמים היא עת רצון וזהו לך ה' עת רצון אך מה אעשה אם לפי מעשי יהיה לי נגוד משם אלהים הוא מדת הדין על כן אני גומר ואומר אלהים ברוב חסדך כי גם בשם אלהים לא יבצר ממנו גם כן בחינת חסד וברוב חסדך ענני ולא שאני כדאי מצד עצמי כי אם באמת ישעך כי ידוע כי שכינה בגלות כ"י וגם ידענו כי ישועתו של הב"ה ישועתן של ישראל שאגב ישועתו יושיענו לומר אם ישועתי מסופקת מצד עצמי ענני באמת של הישע שלך שהיא אמתית שאגב ישעך תענני גם אני:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 69 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182