ואף על פי כן לא זזה שכינה מציון כי עדיין אלהים בארמנותיה כי לא זזה שכינה ממנה ומה שהוא מהלל על חרבנה עם היות ששלטו בה והחריבוה הוא כי היות אלהים בארמנותיה שהיה בה מדת הדין להרסה ולהחריבה נודע כי למשגב היה להגין על העם ישראל כד"א כלה ה' את חמתו כו' ויצת אש בציון כו' ואין לך הלול גדול מזה שעשה משפט לרחמים גדולים:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 48 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182