עוד זכות אחר היה להם זכות האמנה ובטחון והוא כי נחשון בן עמינדב קדש שם שמים ונכנס במים עד חוטמו להורות הבטחון לעיני הכל וכמעט שנטבע ואמר הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש וכל ישראל נמשכו אחריו שעל כן מאז זכה למשול זרעו על ישראל כאשר על ידו התנהלו ללכת בים אחרי ה' כי הוא ימלוך עליהם וינהלם וזהו היתה יהודה לקדשו שקדש שם שמים על כן זכה שהיו ישראל ממשלותיו של יהודה שתהיה ממשלותיו בם ואמר לקדשו כאלו הוא דבר מיוחד לו מקודם לזה נדקדק גם אומרו היתה והל"ל היה אך רמז כי יהודה המשיך דרך בור נוקר ממנו הוא תמר כי היא קדשה שם שמים במה שלא גלתה למי היתה הרה עד הושלכה לאור וכן יהודה קידש שם שמים באמרו צדקה והציל ג' נפשות מן האור וזה היתה לרמוז אליה ואומר יהודה לרמוז אל יהודה עצמו לכן עתה נמשך לקדשו הנהוג בו לכן היו ישראל ממשלותיו כמדובר הנה שבצאת ישראל ממצרים היה להם זכות מה. אמנם לנוס הים וליקרע לא בזכותם היה כי מה שקידש נחשון את ה' והמשיכם שלם לו אלהים בהיות ישראל ממשלותיו:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 114 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182