אספרה כו'. הנה אומרו חק הוא גזרה כאמרם ז"ל חוקה חקקתי גזרה גזרתי. ונבא אל הענין והוא כי אחר אומרו כי הוא יתב' לא רצה להמליכו על כל העולם פן יכלה אותם ולא ישאיר מלכיות למשול על ישראל הנה יש מקום לומר ימליך את דוד על כל העולם ולא יכלה את האומות כאשר עשה שלמה אך יראה כי לא היה רצונו שלם עם דוד להמשילו על הכל לז"א דוד הנה אספרה אל חק וגזרה זו אשר גזר ה' בזה והוא כי לא מבלתי היותי חשוב בעיניו ית' לא המליכני על כל הגוים כי הלא ה' אמר אלי בני אתה כלומר לא כשאר בני אדם ששלשה שותפין באדם אביו ואמו והב"ה כי אם כאלו בני בלבד אתה כי הלא נפל היית והחייתך כאלו היום ילדתיך וזהו אני היום ילדתיך ואם נדקדק אומרו אני שהוא מיותר יאמר במה שכתבנו מרז"ל בבמד' רבה כי באומרו ואני הוא השם הגדול ובית דינו שהוי"ו הוא השם ומלת אני הוא בית דינו שהיא השכינה יאמר בזה כי השם הוא השם הגדול אמר אלי בני אתה כאב ושכינה אומרת אני שהיא שכינה היום ילדתיך כאלו שתי הבחינות הן הם אבי ואמי:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 2 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182