ארחי ורבעי וכו' אמר עוד טענה שטרם אחטא כוונת לקיום המין כי הלא כשבראתני דו פרצופין לא הייתי אני יכול לשמש שהוא ארחי להשפיע באשה ולא האשה לקבל שמושי שהיא רבעי ואתה זרית ארחי מרבעי שהפרדת ופזרת אותנו באופן שנשמש ואין זה רק לקיום המין שע"י שנפרדנו נשמש ואם אין מות אין צרוך קיום המין או קרא את צד הזכר ארחי שכשהיה מהלך היה הוא לפנים ולצד הנקבה רבעי שכשהיה שוכב היתה היא למטה ואחר שהפרדת וזרית זה מזה אין זה כי אם על קיום המין כבקודם וכן וכל דרכי הסכנתה והוא מאמרו יתברך לחירם מלך צור לדעת רז"ל כשעשה עצמו אלוה שאמר לו ונקביך בך ביום הבראך כוננו שהוא אלו היית אלוה איך יש בו נקבים נקבים כי על כן אמרו רז"ל שהיה פרעה יוצא המימה שלא יראוהו צריך לנקביו שיחשבוהו לאלוה וע"ד זה יאמר אדם אם לא שבעלילה באת עלי ומאז היה רצונך שאמות למה כל דרכי הם דרכי בני אדם לאכול ולפנות הסכנתה והרגלת בי:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 139 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182