ואין צ"ל לגדולים אשר חטאו כי גם אפי' לילודים אשר לא חטאו כי הנה על גבי חרשו חורשים כמאמרם ז"ל שהיתה האשה יוצאת ויולדת בשדה ונפתחה הארץ ובאים המצריים וחורשים עליהם והקב"ה עושה להם חלל למטה ומוציא ב' עוקצי צורים נובעות דבש וחלב. ואפשר על פי דבריהם לתת טעם אל כפל אומרו חרשו חרשים ואומר האריכו למעניתם והוא כי בראותם שנפל הילד בארץ ולא היה נראה חרשו פעם אחת כדי שאם יהיה טמון בעפר יומת במחרישה ובראותם כי אין היו חורשים שנית על החרישה הקודמת להעמיק יותר. עוד שנית יעשו באמרו אולי הילד איננו טמון בתהום התלם הלז רק מן הוא והלאה על כן האריכו למעניתם לבל ימלט מקטל ולא השליטם ה':
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 129 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182