ואדרבה באכסניא שלו שהוא בציון הנזכר שמה שבר רשפי קשת שהם חצים של קשת הרוגז הם מלאכים רעים משחיתים אף וחמה פועלי הפורענות והוא מאמר רז"ל כי ראה הקב"ה כי אף וחמה אם היו פועלים הפורענות על ישראל לא היה נשאר שריד על כן מה עשה השליט את האף וחמה על ציון להתיך בה כחם וזהו כלה ה' את חמתו שפך חרון אפו במה שויצת אש בציון וזה יאמר שמה שבר רשפי קשת שהוא בציון הנזכר כי שם שיבר כח אש רוגזם הנה זה עשה באכסניא שלו עצמה והטעם היה למען יהיה לישראל מגן כי כאשר המגן סובל הכאות שמכים את בעליו כך ציון סבלה מכות בעד ישראל ועם כל זה לא פטר לגמרי את יהודה חלקו כי לא הספיק זה רק לבל יכלו ישראל ביד האף והחמה אך עדיין נשאר על ישראל חרב ומלחמה סלה הנה בזה גמר אומר כי לא נשא פנים לבני אכסניא שלו כי אדרבה האכסניא עצמה אבד ושבר בה רשפי קשת וגם בבני האכסניא לא חסר חרב ומלחמה סלה:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 76 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182