עיני כל וכו' הוקשה לו על אומרו סומך ה' וכו' כי הלא נגד עינינו כמה נופלים עניים מרודים ומחזרים על הפתחים לאכול לחם ולא לשבעה לז"א עיני כל אליך ישברו וכו' לומר אם האדם כל עיני תקותו לא יתלה כי אם על אכלו אפשר לא יסמכנו בוראו אך כאשר עיני כל אליך ישברו שלא יהיו עיניהם כ"א אליך יתברך להיות דבקים בך ולא על אכלם אז כאשר הם עושים את שלהם אתה עושה את שלך כי אתה נותן להם את אכלם בעתו ע"ד מאמרנו על פסוק צמאה לך נפשי כו' כי אצ"ל הנפש כי אם גם בשרי כמה לך להיות לך דבק בך עם היותו בארץ ציה בלי מים שמניח צמאון המים וצמא לידבק בו יתברך והוא מאמרנו פה כאשר עיני כל אליך ישברו ולא ללחם אז ואתה עושה את שלך ונותן להם את אכלם בעתו:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 145 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182