רוממות אל על תהילים · פרק 51 · פסוק 5

והנה על דבריו אלה יפלא איך הקשה לשאול כי הפשעים שמחול ימים יכבדו אמר שימחם וכן בחטאת אמר שבבת אחת יטהר אולי יצטרך יותר לזה אמר מה שאמרתי מחאה בלי יסורין על היותר חמור הוא הפשע וגם החטא הקלתי בו ליטהר כאחת כאלו צריך מעט אל אאשם כמיקל אשמתי כי הלא פשעי אני אדע לא אמר אני יודע רק אדע לומר לא אומר שכשתמחם אשליכם אחרי גוי רק אני אדע אותם תמיד להיות דואג ומתקן תמיד ואשר אני זוכר אתה תעביר מלפניך כנודע ממדתו יתברך שהעון שהאדם שוכח הקב"ה זוכרו ואשר אדם זוכר הוא יתברך מעבירו וכן חטאתי שהעברת מלפניך כמאמר הנביא גם ה' העביר חטאתך שהוא הקטיגור שנעשה מהחטא שלא יהיה לפניו ית' לקטרג הוא נגדי תמיד הפך המהבילים את השוגג באמרם לא נתכוונתי. או יאמר על דרך זה כאשר הפשעים אמרתי אני אדע באופן כי זכורים לי תמיד בצער מתחולל כן חטאתי לא אוכל לשוכחו כי הוא נגדי תמיד בהיותי נשוי לבת שבע כי בראותי אותה אזכור ענינה באופן שחטאתי נגדי תמיד ולא אשכח מהיות מתקן תמיד. או יאמר במה שכתוב אצלנו על פסוק אעשה לו עזר כנגדו שהוא לא טוב היות האדם לבדו כ"א עם אשה אפילו שלא יקח בת זוגו אך זאת אוסיף להיטיב לו כי אעשה לו עזר כנגדו כלומר אותו שהוא כנגדו הוא בת זוגו שהוא מקביל אל נפשו בעולם העליון וזהו כנגדו ובזה יאמר דוד אליו יתברד אל יכבד עלי חטאתי לבל יטהר כאחד כי הלא מה שהוא חטאתי שהוא לקיחת בת שבע היא נגדי מקביל אלי בת זוגי היתה תמיד מאז נבראת נפשי ונפשה וגזל היתה ביד אוריה אפילו בהיותה עמו באופן כי אין חטפי ודידי חטפי: