אך מה שנשאל עתה מחדש הוא כי גם מדת הדין תעמוד לנו ולא בלבד שמדת החסד תכריח את מדת הדין כי אם גם שמדת הדין מעצמה תעננו ותעמוד לנו בקראנו את מדת הרחמים וזהו ה' הושיעה כו' והוא באשר ידענו כי תואר מלך הוא ביחוד אל מדת הדין שעל כן בימים הנוראים נתארהו יתברך בתואר מלך לומר המלך הקדוש המלך המשפט וענין הכתוב מה שאחלה פני אל הוא כי באמור אל מדת רחמים ה' הושיעה אז המלך שהוא מדת הדין יעננו מיד ביום קראנו:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 20 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
(ח) או יאמר בשום לב אל אומרו בשם ולא אמר את שם שהוא כמאמרנו ביום הסליחה שהיה אומר כהן גדול אנא בשם כפר וכו' שהוא שהיה הוגה את השם המפורש וע"ד זה יאמר הנה אלה ברכב כו' ואנחנו יכולים לנצחם בקלות ע"י הזכיר עליהם את השם וזהו בשם ה' אלהינו נזכיר:
(ט) כי אם כך היינו עושים המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד אך אין אנו חפצים ע"י השתמש בשם המפורש כי אם שנאמר ה' הושיעה דרך בקשה והמלך יעננו ע"ד האמור בקודם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182