רוממות אל על תהילים · פרק 41 · פסוק 13

ושמא תאמר הלא מה שהצבתני לפניך הוא למלוך על ישראל ומי יודע אם יזכו ישראל להיות חמיד לפניך שמא יגרום החטא ובעלי בחירה המה לז"א ברוך ה' אלהי ישראל כלומר הלא ברוך ומשובח הוא ה' להיותו אלהי ישראל מהעולם כלומר מאז נברא העולם טרם הבראם כמ"ש ז"ל בב"ר שטרם יברא העולם היה שבח לה' בישראל והי' כתוב בתורה דבר אל בני ישראל צו את בני ישראל כמ"ש ז"ל משל למלך שראה באסטרולוגיא שהמלכה תלד בן והיה קונה קלמרין וחפצים לבנו וא"כ אמור מעתה אי מאי דלא הוה הוה מאי דהוה לא כ"ש ואחר שהוא ית' ברוך להיותו אלהי ישראל וזה מהעולם מאז נברא טרם היות ישראל א"כ ועד העולם ודאי שהוא אמן ואמן אמנה אומן כי מאי דלא הוה הוה מאי דהוה לא כ"ש שיתקיימו ולא ימוטו מלפניך לעולם:

(י) או שיעור הכתובים ע"ד הקודם מאשר ראיתי איש שלומי אין לתמוה על אלו כי רע עליהם המעשה ובראותם חליי או מותי יתחזקו בחטא:

(יא) לכן ואתה במה שאתה ה' מרחם וחפץ בתשובת החוטאים חנני והקימני שע"י כן ישובו מחטוא נגדי כי יראו כי אתה עמדי נמצאת קימתי למען ישובו וע"כ ואשלמה להם גמול חיי:

(יב) כי להפך השיטה ולהענישם על מה שחטאו נגדי לא אחפוץ כי אדרבה בזאת ידעתי כי חפצת בי במה שלא יריע מצרתו אויבי עלי בשבילי שלא יענש על ידי כי ענוש לצדיק לא טוב:

(יג) ועוד כי גם אתה חפץ במדת התמימות לעבור על פשע כי הנה ואני בתומי תמכת בי לומר שלא אכשל בעון שיבטל יעוד העמדתי לפניך לעולם כי ע"כ דברת לבית עבדך למרחוק להיות נכון עד עולם וזהו בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם מה שלא עשית לשאול על שהיה עתיד ליכשל הנה כי בתום אתה חפץ ולכן חנני והקימני שישובו ולא להענישם על מה שחטאו: