רוממות אל על תהילים · פרק 148 · פסוק 4

ואחר כך חזר אל שחקים וקראן שמי השמים שהם שמים של רקיע שני והוא מה שאמרו בגמרא שכל רקיע מאלו לבדו נקרא שמים לשון רבים על כן על שחקים הנקרא שמים בלשון רבים שהוא על רקיע שגם הוא נקרא שמים קרא שמי השמים ואמר הללוהו שמי השמים על שזכו להיות שוחקים מן לצדיקים כו' וגם המים אשר מעל השמים והוא כמפורש אצלנו במקומו כי תחלה היה העולם כמ"ש ז"ל מים במים שהוא אצלנו מים עליונים על מים תחתונים גשמיים ולא היה מקום להיות עולם גשמי ועל כן היה העולם תהו ובהו עד שהפרידן הוא ית' ומהטיפה אמצעית הממוצעת בין רוחניות לגשמיות ברא רקיע הוא עולם הגלגלים והעלה המים העליונים הבעלי רוחניות למעלה מהרקיע ואז היה מבוא אל העולם הגשמי להיות במציאותו ועל זה אמר והמים אשר מעל השמים אע"פ שלא נעשה מהם שמים ולא בריאה אחרת כי אם שתלוים במאמר ועומדים