כי אחר שהוא היה כל היום חונן ומלוה לכן יעשה יתברך שיהיה זרעו לברכה ולא מבקש לחם. או יאמר כל היום חונן וכו' לומר הלא תאמר לפחות יחוש הוא ית' לתת לצדיק נכסים לבל תחסר ממנו מצות צדקה לזה אמר אל תחוש על זה כי הלא כל היום חונן ומלוה והוא ענין מאמר הכתוב מלוה ה' חונן דל שהוא כי החונן דל שנותן לו צדקה ב' מצות בידו הלואה לה' ומתנה לדל וזה מלוה ה' חונן דל ואומר כי זה גם כי טוב מעט לו הוא חונן דלים ומלוה לה' ושמא תאמר הלואי שיזון ביתו איך נותן צדקה לזה אמר דע כי וזרעו יהיה לברכה שתהיה לו ברכת רבוי בניו ועל כן בפרנסו אותם בטוב מעט שיש לו הוא חונן להם ומלוה ה' שהוא עושה צדקה בכל עת וזהו כל היום חונן ומלוה דהיינו בכל עת על ידי היות לו זרע רב:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 37 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182