לדוד בשנותו כו'. הנה אכיש היה שמו אך אחשוב יאמר כי בכלל מה ששינה את טעמו היה אומרו שהיה לפני אבימלך שכינה את אכיש בשם אבימלך זקנו זולת מה שאמרו ז"ל שהיה אומר שהיה המלך חייב לו ויגרשהו כלומר אודה את ה' שלא חקר היטב אם בן דעת היה רק ויגרשהו ועוד כי וילך והוא כי הלא היה למלך לתת אל לבו כ"א היה איש משתגע לא היה פורש ממנו כאשר יהלך איש לאטו רק מפזז או מרקד כדרך המשוגעים ומה גם בגרשם אותו וכועס אך הוא וילך כדרך מיושבי לב ועל כן היה מקום לחשוב כי בן דעת הוא ואשר התהולל לפניו מתנהל היה ועכ"ז כאשר גרשוהו הלך לאטו ולא אמרו ללבבם כי בן דעת היה ולא קמה עוד רוח באיש לא המלך ולא איש מאשר לפני המלך או מאשר הלשינוהו לעכבו רק וילך ואין פוצה פה. או יאמר וילך שנתן תודה לה' שלא יצא נס ובורח שהיה מורה כי בן דעת הוא רק וילך כבלתי ירא שבזה החזיקו בסברתם כי בשגעון ינהג:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 34 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182