רוממות אל על תהילים · פרק 99 · פסוק 4

ועז מלך וכו' הנה כתבנו כי על שני דברים יתחמץ לב העמים א' על אמור ה' מלך כי אין בו שינוי ואיך נאמר שמלך שיורה שהיה זמן משולל מלכות והוא שינוי ומה גם כי מאליו הוא היוצר הוא הבורא הוא הכל ומה יתחדש לו במלכו והשני הוא איך נאמר שהוא יושב הכרובים והנה על זאת השנית דסליק מניה כבר דבר ויישב הענין עתה בא למאי דפתח ביה ואמר ועז מלך משפט אהב כו' והוא לומר כי הן אמת כי לא יבצר מהיותו יתברך מאליו מולך בעולם אך הנה דרכו להתנהג בחסידות וגם כי יעשה משפט יצרפנה עם צדקה ויש זמן שלא יהיה רק משפט לבדו שהוא לעתיד בקום למשפט אלהים כי יבא לשפוט את הארץ. והנה ידוע כי תואר מלך הלא יאמר על מציאות משפט לבדו כי זה הוא עוז המתואר לכל מלך ועל כן על העתיד שיהיה משפט לבדו נתאר אותו בתואר מלך לומר על הזמן ההוא ה' מלך משא"כ עתה כי מתנהג בחסד ובצדקה עם המשפט עם שלא יבצר כי מלכותו עולם ועד וזה מאמר הכתוב ועוז מלך כו' לומר הנה עוז המתואר למלך שעליו יקרא מלך הוא היותו משפט אהב שהוא משפט לבדו כלומר ועל כן על זמן המיוחד למשפט נקרא מלך אליו יתברך לומר ה' מלך על העתיד משא"כ עד כה כי הנה אתה כוננת מישרים להתנהג בחסידות הנקרא מישרים כד"א ועשית הישר ואמרו רז"ל זו לפנים משורת הדין וכן בכל הימים אשר תעשה לנו משפט הוא משותף עם צדקה כי משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ע"כ לא תארנו תואר מלך על מה שעד כה כ"א לעתיד לומר ה' מלך כמדובר: