לך אני וכו' הנה היוצא מן האמור הוא מאמר ר' יוחנן כי מכל דבור היוצא מפי הקב"ה נעשה מלאך היה אפשר לעלות על לב שאלו ידרוש מדברי פקודיו יתברך שיעזרהו שיאשימהו יתברך כמי שדורש אל א' מהמלאכים שעוזב את ה' יקרא ולעובד אלהים אחרים יחשב חלילה אמר הנה זה יתרון דברי פיך שאם אדרוש מהם או כיוצא מאתך כי אם חלקך הם וז"א לך אני ולא למלאך כאשר פקודיך דרשתי שיעזרוני והוא מאז"ל מדרש חזית שהדבור היה מדבר עם כל אחד ואחד אומר מקבלני את עליך היה אומר מקבל את אלהותי שיורה כי הוא הוא יתברך:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 119 · פסוק 94
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182