רוממות אל על תהילים · פרק 41 · פסוק 5

אני אמרתי ה' כו' הלא אמרתי שטוב לצדיק יתמרק על ערש דוי מלהיות כפרת אויביו והיה מקום לומר הלא טוב הוא יכפר בעדם כי ישובו אל ה' ויאמרו אם לעושי רצונו כך לעוברי רצונו עאכ"ו כי הלא מי יתן והיה כך אך אדרבה יתפקרו יותר נגדו ויהפכו הדבר לומר כי בעונו חלה ובחטאו מת והנה מבשרי אחזה מאשר קרה לי עם אויבי כי הלא בחליי בהיותי על ערש דוי אמרתי ה' חנני כי לא הייתי מבקש לרפואת גופי ואדרבה הייתי אומר הנה ידעתי כי גופי איננו לחן בעיניך על שחטאתי באבריו על כן אל תרפא גופי רק תמרק אותי עד יהי לחן בעיניך אך מה שאבקש שתרפה בעצם הוא הנפש רפאה נפשי שע"י החולי תנקה אותה מחלאתה והטעם כי היא לא חטאה כי קדושה היא כי הלא חטאתי לך אני ולא היא כי חומרי הוא אשר התאוה תאוה. או ע"ד זה אם תרפא את הגוף יהיה בתורת חן אך את נפשי תרפא בדין והטעם הוא כי חטאתי לך אני ולא היא באופן שלא הייתי עושה עיקר מרפואת גופי רק מהנפש וגם זה בתורת חן בעלמא כבלתי מקפיד במות הגוף: