רוממות אל על תהילים · פרק 119 · פסוק 149

על כן קולי שמעה ע"י עצמך ולא ע"י מלאך יקריבהו אליך כאשר שאלתי וזה כחסדך כי מי זה היתוש בן אדם יערב אל לבו לדבר בו יתברך פה אל פה אך הוא כחסדך הידוע לשמוע אל התפלה אמנם שאלתי היא כי לענין חיי כמשפטיך של שם ההויה חייני כי גם בשם הרחמים יש בחינת דין והוא מתוק מדין שבשם אלהים אמר כמשפטיך ה' חייני ולא כמשפט שם אלהים.

או יאמר חולי שמעה כחסדך ומה היא שאלתי הלא היא כמשפטיך חייני ויהיה ענין מ"ש ז"ל על תמיהת איך יוכל אדם לסבול הפלגת מלא עומסו של הקב"ה עם היות כי שמים בזרת תכן ואמרו אי זו מדה מרובה של טובה או של פורענות הוי אומר של טובה ובפורענות הוא אומר כי אשם לא תכבה והלא האש מיד תאכלם ואיך יתמידו שלא תכבה אלא שהקב"ה נותן כח לרשעים לקבל פורענותם ומכל שכן שיתן כח לצדיקים לקבל טובתם וזה יאמר דוד דרך בקשה שישמע לו הוא יתברך והשאלה היא כי כמשפטיך שאתה נותן חיות וכח לרשעים לקבל פורענות משפטיך כך חייני לקבל טובתי שהוא הדבק בך שהוא אש אוכלה: