וירוממוהו בקהל עם כו' ארז"ל צריך להודות קמי עשרה שנאמר בקהל עם ותרתי מינייהו רבנן שנאמר ובמושב זקנים יהללוהו ופריך ואימא בי עשרה שאר עמא ותרי רבנן וסליק בקשיא ואפשר שמקום הניחו לתרץ בשום לב אל שינוי השבח כי בעם אמר רוממות ובזקנים הלול. אך יתכן כי המון עם מסכלי רוממותו יתברך אם לא על ידי נסים ונפלאות אמר אליהם וירוממוהו בקהל עם אך החכמים אשר בלעדי זה לא יסכלו רוממותו יתברך לא יאמר בהם רק הלול וממוצא דבר באה תשובת הדבר והוא כי אם היה אומר וירוממוהו ויהללוהו בקהל עם ובמושב זקנים היה מקום לומר אחר שרוממות והלול שייך בעם ובזקנים למה הפרידם ולא אמר בקהל עם וזקנים אך עתה שאומר בעם רוממות ובזקנים הלול אמור מעתה שאין הכרח שהפרידם לומר שיצטרכו תרי רבנן מלבד קהל העם שהם י' כ"א שלא חילקם אלא מפני שלאלה צודקת רוממות ולאלה הלול עם היות הדבר כאחת כלם קהל א':
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 107 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182