ועל הדבר הראשון שהוא טוב להודות לה' אמר זה אין צריך בשש כי אם להגיד בבקר חסדך כי במה יודע כי האריך לו ימיו הוא ית' ולא יקיים אומרו ביום אכלך ממנו מות תמות כי אם הוא במה שיכנס קצת מהלילה ואינו מת אולי הוא ית' כוון באמרו ביום אכלך על יום כ"ד שעות מבקר יום הששי ולא מהלילה שקדם כענין ויהי ערב ויהי בקר כי אם שהלילה הלך אחר היום ותופס לילה שאחר אור היום אך יודע בבקר שכבר הושלם יום ולילה ועודנו חי ואז יודה ויגיד חסדו ית' וזהו להגיד בבקר חסדך שהוא מה שטוב להודות לה' אך על הבחינה השנית הנקראת אמונה שהיא לאחרית הימים שהוא אומרו ולזמר לשמך עליון אינו עתה בבקר כי אם ואמונתך יהיה הזמר בלילות:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 92 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182