כי הנה עשית משפטי ששפטתי אני באמרי חי ה' כי בן מות האיש העושה זאת וחייבתני מיתה ואחר כך עשית דיני שדנתני להחליפני בבני זה ולא נשאר חיוב מות עלי כאמרך לא תמות אפס כו' הבן הילוד לך מות ימות ואין לומר כי אתה ה' מדת הרחמים שאני דובר בך ויתרת והוא ענין מאמרם ז"ל על פסוק ה' נתן וה' לקח כי הקב"ה כשנותן הטובה ה' נתן ואינו נמלך בבית דינו אך על הרעה נמלך וזהו וה' לקח שהוא הוא ובית דינו כדי ליקח שהוא על הרעה ובזה יאמר הנה אין לאויבי פתחון פה לומר שהטובה שעשית לי במחילת חטאי שלא אמות היה ויתור של מדת רחמים ושעוד יד מדת הדין נטויה היום או למחר לקטרג עלי כי הלא בזה אתה ה' בעל הרחמים ישבת עם בית דינך וחייבתני מות כענין וה' לקח אלא שאח"כ באמרי חטאתי מזגת הדין עם בית דינך ונתת תחתי את הילד הזה וזהו ישבת לכסא לומר ישבת שהוא ישיבת דיינות לכסא הוא בית דינך כנודע ואז שופט צדק שמזגת הדין שהוא שורת הדין נוטה אל צדקה כמדובר נמצא שלא נשאר לאויבי מקום לומר שעודני חייב.
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 9 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182