רוממות אל על תהילים · פרק 121 · פסוק 8

ועוד מעלה אחרת והוא ה' ישמר צאתך והוא ענין רבי יוחנן ורבא שאמרו בסילוקן שביקשו ממלאך המות שלא יצערם וא' הרגיש כי ריבדא דכוסילתא והא' כמשחל בניתא מחלבא ואעפ"י כן אמרו שלא היו רוצים לשוב ולחיות לבלתי הרגיש צער המות משום דנפיש בעתותא דמלאך המות ואפשר שעל זה יאמר ה' ישמר צאתך שהוא צאתך מן העולם ושמא תאמר מה יסכון לו זה אם ישיבוני בגלגול ואולי אז בפעם השנית אקלקל מעשי לז"א ובואך כי יכין בך הוא יתברך רוח צח ממרום בבואך באופן תתקרב תמיד לידי זכות ולא בלבד אם פעם אחת תבא כי אם אפי' פעמים רבות ישמרך מעתה ועד עולם הנה כי שיר זה נתקן בשביל המעלות שביד האדם להיות עולה על ידי טוב מעשיו ובחירתו כמדובר וז"א למעלות בלמ"ד שהוא שיר בשביל המעלות:

(א) עוד יתכן כי דוד הוא המדבר על צרת הגלות ואומר אשא עיני אל ההרים הם האבות מאיזה בחינה משלשתם יבא עזרי שהם חסד גבורה ורחמים:

(ב) וישיב אמריו לו ואומר עזרי מעם ה' לא אמר מה' אלא מעם ה' שהוא ממי שהוא עם ה' הוא יעקב שדיוקן שלו עמו כנודע מרז"ל על פסוק השליך משמים ארץ וכו' ולמה אבחר בו מפני שהוא עושה שמים וארץ והוא מאמרם ז"ל על פסוק בוראך יעקב וכו' שאומר הקב"ה עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך יעקב יצרך :

(ג) משיבה רוח הקדש אינך צריך לזולתך אל יתן למוט רגלך וכו' על דרך הקודם עד פסוק

(ח) ה' ישמר צאתך מן העולם שלא תמות ככל האדם כי דוד מלך ישראל חי וקים ובואך לעת קץ להיות מלך המשיח וזה כולל מעתה ועד עולם כי בכל יום אתה מעותד כי היום אם בקולו תשמעו כי ה' ישמור שלא יהיה דבר מעכב ביאתך מעתה ועד עולם שלא יבצר לפחות בעת הקץ: