רוממות אל על תהילים · פרק 103 · פסוק 22

וכן עולם השפל ברכו ה' כל מעשיו על שבכל מקומות מעשיו אפילו בח"ל משפיע ממשלתו כי אשרי העולם החומרי שזוכה להיות בו ממשלתו יתברך אך על כל ג' העולמות גדלת נפשי כי ברכי נפשי את ה' לא לשום בחינה שעליה מברכים שלשת העולמות כי אם למה שהוא ה' מצד עצמו כי בו יש לך חלק כי חלקי ה' אמרה נפשי.

או יאמר ברכו ה' כל אחד מג' העולמות כל א' לפי בחינתו וכל הברכות האמורות תלויות במה שתברכי נפשי את ה' שעל ידי מה שנפשי תברך את ה' מתקיימים כל שלשת העולמות ומברכים איש אשר כברכתו שאם לא כן אין עולמות כנודע שכלם מתקיימים בשביל ישראל סבא שבשבילם נבראו:

(כ) או יאמר במה שידענו מרז"ל כי הצדיקים מוסיפים כח בפמליא של מעלה שהם המלאכים ובזה יאמר ראו מה גדלה נפשי שהוא להיותה מישראל צדיקים ומה גם כי כל נפשות ישראל אחת יחשבו כנודע כי הנה ברכו את ה' מלאכיו כאשר אתם גבורי כח של עושי דברו הם הצדיקים מישראל שמוסיפים כח בכם שאתם גבורי כחם כי אז גדול שפע הנתוסף בכם כי אז אין הוא יתברך רומז לכם שתעשו השליחות כנמצא ברז"ל רמז לשרו של ים ודומה לו כי אם שאז אתם זוכים לשמוע בקול דברו ממש שהוא מעלה גדולה עד מאד כי הלא בלי שמוע מפיו יתברך דבר כי אם על אמרם לפניו קדוש הם חרדים ורועשים ומתרגזים עד שמרוב חלחלה מזיעים כמ"ש בפרקי ר"א עד שיוצא מזיעתם נהר די נור ומה גם עתה לשמוע בקול דברו ממש אך בזמן שעל ידי זכות ישראל נתוסף כח בהם יזכו לכך. או בשום לב אל אומרו בקול דברו ולא אמר לשמוע דברו יאמר כי זכותם של ישראל בזמן שהם עושים דברו יתברך אותו הדבר שהוא המלאך הנעשה מדברו שעשו כאומר עושי דברו שעשוהו מעשה הוא המלאך הוא אשר המלאכים שומעים קול דברו ההוא לשליחות הנרצה אז כי שמוע מפיו יתברך ממש הוא קשה כמדובר:

(כא) וכן עולם הגלגלים ברכו ה' כל צבאיו כאשר משרתיו הם ישראל עושי רצונו כי אז יושפע לעולם טובה מאותו עולם מה שאין כן בעברם רצונו כי אז ועצר את השמים כו' כי יד העדים תהיה בם בראשונה:

(כב) וכן בעולם השפל ברכו ה' כל מעשיו כי תמיד רחמיו על כל מעשיו אך בכל מקומות ממשלתו שהוא בכל שלשת העולמות הנזכר ברכי נפשי את ה' כי את מקיימת את כלם והוא כי האדם כולל את כלם נשמה מעולם העליון רוח מעולם המלאכים נפש מעולם הגלגלים הגוף מעולם השפל כמפורש אצלנו על פסוק נעשה אדם על כן בכלם תברך נפשי ישראל את ה':