רלב"ג אסתר · פרק 3 · פסוק 8

ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים וגו'. הוא הודיע לו שהוא עם אחד כי מפני זה היה לו לירוא יותר מהם כי הם כלם תמיד בהסכמה אחת. והודיע לו גם כן שהוא מפוזר ומפורד בין העמים כי מפני זה יתכן להם יותר לחדש רעה על המלך כי אפשר להם להניא לב האנשים אשר הם ביניהם מהמלכות ואף שדתיהם שונות מכל עם להעיר שאין להם הנהגות ונמוסים דומות להנהגת אחד מן שאר העמים ונמוסיהם וזה כלו ממה שיסבב שיקל להם לעשות כנגד המלכות דברים מגונים כי אין להם דת תמנעם מזה כי אין אצלם מגונה מה שהוא מגונה לאחד משאר העמים וזה כלו ממה שיקל עליהם לעשות כנגד המלכות וכנגד העמים אשר הם ביניהם. והודיע לו גם כן שהם אינם עושים את דתי המלך רוצה לומר שאינם מקיימים גזירותיו ולזה הם כמו מורדים בו. והודיע לו ג״כ כי אין למלך שוה להניחם רוצה לומר שאין למלך תועלת מהם אשר בעבורו יוכיח להניחם על עניינם כי אין בהם שום תועלת אל המלכות. ובהיות הענין כן שאין בהנחתם תועלת ובו אפשרות הגעת נזקים רבים למלכות והם כמו מורדים במלכות הנה השתדל המן עם זה לאבדם עם המלך והבטיחו להגיע אל גנזי המלך תועלת רב מאד ויסור בזה היזקם מהמלך. וידמה שהודיעהו המן כי מפני היות דתיהם שונות מכל עם צוו בדתם להרוג שאר העמים אשר לא יכנעו למצות דתם וכבר נודע לו זה ממה שהשתדלו ישראל לכלות עמלק על ידי שאול וזולתו ומפני זה גם כן השתדל המן לכלות ישראל בכללם ולזה גם כן נתרצה אחשורוש והסכים להשמיד העם בזולת תועלת אחר שיגיע לו מזה ולזה נתן את טבעתו להמן אשר בה חותם המלך כדי שיוכל לחתום כטוב בעיניו וידמה שאחר זה השאירו בידו לחתום על ידו בשם המלך כל הנחתם ולזה אמר אחר זה כי אחשורוש נתן למרדכי את טבעתו אשר העביר מהמן: