ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות. ידמה כי לא בעל המלך כל הבתולות אך הנבחרות מהם כי כבר מהר שומר הנשים תמרוקי אסתר ונערותיה ולזה לא יתכן שתהיה היא האחרונה ולזה אמר כי כאשר באה אסתר אליו אהבה מכל הנשים הפילגשים שבא עליהן ונשאה חן וחסד לפניו מכל הבתולות הנשארות אז שם כתר מלכות בראשה ונתבאר שהיא נשאה חן בעיניו יותר מכולן כי אז צוה המלך לקבצן לפניו לראות אם תהיה יותר נשואת חן בעיניו מאסתר כאמור ובהקבץ בתולות שנית וידמה שלרוב נשאה חן בעיניו לא בעל אותה המלך כי אם אחר ששם כתר מלכות בראשה כי לא היה זה ראוי בחוק המלכות ואולם האחרות בעל ונשארו פילגשים לו ולזה קבץ אז המלך כל הבתולות הנשארות לברר איזה מהן תישר יותר בעיניו:
קריאה במקור
רלב"ג אסתר · פרק 2 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001970747
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cbdfb03ff6606d6a98f6a87ebb95da7d18f93263d8923c53350aa4236d78c55d