בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך וגו'. ידמה שכבר נודע זה הסוד למרדכי אם מצד שהם מדברים זה אל זה בלשונם והיו חושבין שאין שם מי שיבין דבריהם והנה היה מרדכי מבין לשונם כי הוא היה מסנהדרין כמו שאמרו ז״ל והם היו מבינים כל הלשונות. או נודע לו זה ברוח הקדש. או מצד רמיזותיהם. ולזה ספר שכבר כעס כל אחד מאלו שני הסריסים שהיו משרי המשקים והגיע מכעסם שבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש להמיתו בסם המות שישימו ביין. והנה ידמה כי מפני ידיעת מרדכי כעסם על המלך והרגיש בבקשתם זה הסם הממית שפט תכף שלזאת הסבה השתדלו בהגעת זה הסם להם ולולי זה לא היה צריך לומר קצף בגתנא ותרש משומרי הסף אבל יספיק שיאמר שהם בקשו לשלוח יד במלך אחשורוש:
קריאה במקור
רלב"ג אסתר · פרק 2 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001970747
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cbdfb03ff6606d6a98f6a87ebb95da7d18f93263d8923c53350aa4236d78c55d