ואנכי נגד מה שאומר שאז יקוו כל הגוים לירושלים וכל העולם יכירו אמונת ה', אמר כי תחלה חשב ה' מחשבות להבדילם מכל הגוים, ולהפרידם בארץ מיוחדת, ודמה אותם במשלו כמי שיש לו בת אחת אהובה בין בנים רבים, שחושש מלהשית דירתה בין הבנים פן יריעו לה או יוציאו אותה לתרבות רעה ולכן נותן לה נחלת שדה וכרם מיוחד, וז"ש ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים, שחששתי בל תתערבי בגוים, ולכן נתתי לך ארץ חמדה, היו בו ב' ענינים, א. שמצד עצמה היא ארץ חמדה, ב. שהיא נחלת צבי שיהיה בה קיום לנצח ואומר בלבי ע"י שהיא ארץ חמדה אבי תקראי לי ותכיר הטובה וע"י שהיא נחלת צבי וקיום, מאחרי לא תשובי כי תתקיימי ביראתי כמו שתתקיים תמיד הנחלה בידכם:
קריאה במקור
מלבי"ם על ירמיהו · פרק 3 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 379e2ba98a4f2d86fa4927ae460f69167082d459d9370dc437ca9250ed7f09d3