לאדום, אדום נחרבה כ"פ, וגם עתידה להחרב באחרית הימים כמו שנבא בישעיה (סי' ל"ד), ופה כלל נבואה על שני החורבנות שבזמן הזה ושל לעתיד, וכבר בארתי (ישעיה סי' כ"א) שבעת נחרב אדום אז פתוהו שכניו שיצא חוץ מגבולו, וכפי הנראה יצאו להלחם עם בני דדן, ובני דדן נתרחקו אז, ואדום רדף אחריהם, ובעת שהתרחק מגבול ארצו בא האויב והחריב את אדום, ועז"א האין עוד חכמה בתימן שעשו סכלות כזה להתרחק מארצם ולא שמרו את ארצם מאויב, אבדה עצה מבנים, שעד עתה היו ביניהם נבונים ועתה נסרחה חכמתם והסכילו עשו, ומפרש איך היה נסו הפנו שבני דדן נסו והעמיקו לשבת ועי"כ יצאו בני אדום לרדוף אחריהם במקום שהתרחקו לשם, ועי"ז איד עשו הבאתי עליו כי בא האויב וכבש את ארץ אדום בשלא היו שם אנשי המלחמה, ור"ל שע"י שאיד עשו הבאתי עליו נתתי בלב יושבי דדן שינוסו ובני עשו ירדפו אחריהם כי איד עשו המיועד לו מצד הטבע והמערכה, עת פקדתיו הוא העת המיועד למפלתו מצד ההשגחה ופקודת עונותיו:
קריאה במקור
מלבי"ם על ירמיהו · פרק 49 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 379e2ba98a4f2d86fa4927ae460f69167082d459d9370dc437ca9250ed7f09d3