ואתה מסיים דבריו שאמר קול חרדה שמענו, והלא ממנה יושע, ולכן אתה עבדי יעקב אל תירא בעת שיבאו מהומות בבל, ואל תחת ישראל, היראה הוא ענין גופני ומיוחס ליעקב שהם ההמון, והחתת הוא ענין נפשי ומיוחס לישראל שהם הגדולים שבאומה, לכן אמר אל תחת השפלה נפשיית, כי הנני מושיעך מרחוק, שבשעת חורבן בבל היה פקידה ע"י כורש, ואח"כ אושיע את זרעך מארץ שבים, שהוא הדור שאחריו בימי דריוש ואחריו ששבו מן הגולה שהם זרע הדור הקודם, ושב יעקב לארצו, ושקט מרגש פנימי, ושאנן ממחריד מבחוץ, כי אין מחריד שלא יהיה מחריד במציאות כלל, ומפרש כי אעשה כלה בכל הגוים בכשדים ואשור שהיית מודח שם בגולה, ולכן אין מחריד במציאות כי יכלו כולם, ואותך לא אעשה כלה, כי הגם שאיסר אותך ביסורים, זה יהיה רק למשפט על עונך כדי נקה לא אנקך שע"י היסורים יתכפרו עונך ולא אעשה אותך כלה, כמ"ש רק אתכם ידעתי וכו' ע"כ אפקד עליכם את כל עונתיכם, משא"כ יתר העמים שלא נפרע מהם תיכף נתמלא סאתם ויאבדו:
קריאה במקור
מלבי"ם על ירמיהו · פרק 30 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 379e2ba98a4f2d86fa4927ae460f69167082d459d9370dc437ca9250ed7f09d3