אם למקרא · שמות · פרק 6 · פסוק 26

[השמטה: הוא אהרן ומשה. רבותינו חלקו כבוד לקדימה, ואמרו פעם הקדים משה לאהרן ופעם אהרן למשה לומר ששניהם שוים, ואמרו הקדים הכתוב מורא האם למורא האב וכו', ואמרו בשביל שהקדים מלכי צדק ברכת עבד לברכת רבו וכו' וכיוצא באלה הרבה — ואל יאמר החוקר שאין הקדימה נחשבת לכלום בדעת נותן התורה, כי החקירה האמתית תורנו שכן דרך כל הקדמונים להזכיר החשוב החשוב קודם, והגיע זה הכבוד עד שיעור שמשורר אחד להיותו מזכיר האיטולים Etoliens קודם הרומיים בערה בהם אש הקנאה ואין מכבה, וכן הקיסר טיביריוס ששם בלבו על הקדימה שהקדימה ליוויא Livie שמה לשמו בכתיבה אחת Les anciens s' etaient fait la maxime de nommer toujours les premieres les personnes du rang le plus eleve; cela allait si loin qu' un Poete ayant nomme les Etoliens avant les Remains dans un chant..... il en nacquit des jalousies.... c' est ainsi que Tibere prit Livie en aversion parceque dans une lnscription elle avait fait placer son Nom avant le sien. Hume. Essais. vol. l. p. 282.]