ויקם מלך חדש. עיין מ"ש פ' ויגש על תשובת אחי יוסף לפרעה, והעולה מהמשך הכתובים שירדו אבותינו למצרים בעוד הרועים הכנענים מולכים במצרים, ומפסוק זה אומר אני ששעבודם התחיל בזמן מפלת המלכים הרועים וחזרת עטרה ליושנה, וכן השכל נותן שיהיו בשנות השקט בעוד המלכים כמוהם, מארצותם, ומאומנותם, ויתחילו להשתעבד כשגירשום ממצרים וחזרו המלכים הראשונים, וידענו מקורות מצרים שאמינופי הראשון למשפחה השמנה עשרה, אסף חיל גדול קרוב לחמש מאות אלף רגלי, ורדף אחר שארית פליטת הרועים שברחו ונמלטו בעיר מצור שמה Egypte par Champollion p.301 .- Arouaris ואולי למלחמה זו ראוי ליחס מה שסופר על משה שנלחם בארץ כוש, והנראה ברור שזוהי כוונת הכתוב שלא נתפרש עדיין יפה יפה, והוא אומרו, והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו, ויהיה פירושו לפי דעתי אחר היות העברים האלה רועים כאויבינו שאנו רודפים אחריהם והם עדיין בתוכנו הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה עם הרועים שמחוץ, אולי להיות מאומנותם ואהובים להם, ונוסף גם הוא על שונאינו ויהיו לנו אויבים מפנים ומחוץ, ומה יקר אומרו אחר כך ועלה מן הארץ, במה שיוסיף עוד לספר Champollion בזה הלשון — "המלך אמינופי הוסיף ימים מספר לבנות דייק על עיר ארואוריס, ולהיות שלא עצר כח לבקוע העיר אחר השתדלות נמרץ, בא אתם במסרת הברית, והתנו ביניהם שהרועים יעלו מארץ מצרים עם מקניהם ונשיהם וטפם וכל אשר להם, ויסעו אשורה דרך המדבר ע"כ, וא"כ יהיה פי' ועלה מן הארץ כלומר יעלו מן הארץ כדרך שעלו שאר הרועים שכמותם, ולא זאת אנו מבקשים, רק לשעבד בהם — ועל פי האמור יאירו אל עבר פנינו גם מליצות אחרות, ואיך פרעה היה לבו חלוק אם להלחם אם לעכבם, גם אומרו לכו נא הגברים וגו' רק נשיכם וטפיכם וגו' הפך מה שהתנה עם שאר הרועים, וכמוהם היו רוצים ישראל לצאת בכל אשר להם וביותר תתבאר תשובתו של משה שאמר בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו בצאננו ובבקרנו וגו' — גם נמצא שרש ויסוד למלאכות הנוראות אשר העמיסו על ישראל, שכן הוסיף וכתב שאמפולליון — "כאשר גורשו הרועים, פנו המלכים מכל עסקיהם להקים חרבות מקדשי האלהים ושאר בנינים לתועלת הכלל" ואלה החרבות שזכר מצינו בהם שני שמות כאחד טובים לקיים ולאשר השערותינו שכן אחד מהם נקרא מנפתאוס או גם כן פ'תאום (ע"ש מנפתא Mnefta בנו של Rahmses הראשון הנקרא גם כן יותר בדקדוק Ftamen) והשני הוא הבנין הנקר' Ramesseum ע"ש Rahmses השני המכונה גדול, ובצדק הקדים פיתם לרעמסס, כי מנפתא או פתאמן היה אביו של רעמסס Rahmses השני הגדול — והסתכל איך מה שלא פורש יפה בכתוב השיגוהו חכמינו מכח קבלתם הנאמנת, וברוך אלהים כי הביאנו עד הלום: הרי אין מן הפסוק מתבאר שיהיו פיתם ורעמסס רק ערי מסכנות, ובכל זאת מצאתי בס' המכילתא גלוי יקר להשערותינו שיהיו פיתם ורעמסס נקראים כן ע"ש האלוה ואולי ג"כ מקדשי אליליהם שהחריבום הרועים, והרועים ג"כ (שהם אבותינו) הוכרחו להקימם, דאיתא שם (ד"י) דבר אחר, פי החירות אין חירות אלא מקום חרותן של ישראל, מקום מובחר להם, מקום ע"ז שלהם לשעבר היתה נקראת פיתם שנאמר ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתם, חזרו להם לקראתו פי החירות" — ועל רעמסס לא מצאתי כעת בדברי קדמונינו הערה אפילו במקצת — רק זה מצאתי שבאחד מהמקדשים שהקים רעמסס עדיין אנו קורים בכתיבה ולשון מצרי כדברים האלה על המלך רעמסס "פזר נתן לנביאים ולכהנים ומִלַא אוצרות האלהים אנשים ונשים מגזע היחס אחוזים מתוך שבי המלך — (ומי יודע אם אינם העברים ?) — .322 Egypte-Champollion ורואה אני שבמה שסופר מקורות הרועים או Hyc-Sos בספרי מצריים ויונים יש בו מעורב קצת מקורות אבותינו בירידתם למצרים, אשר אם לא היו הם בעצמם האיכסוס Hyc-Sos המפורסמים אצל הקדמונים כדעת יוסף ואחרים, בכל זאת לא ימנע שהיה ביניהם אהבה ואחוה ובאו יחד בברית, ושניהם השוו מעשיהם ותכליתם בירידתם במצרים, להאביד ולהרוס ארמונות המלכים והאלהים כאשר ידענו בבירור מהאיכסוס, וראה איך יתמלא מאמר רבותינו כלו אורה כשספרו על יהודה ואחיו בירידתם למצרים שהטילו אימתם על מצרים, ופעלו נוראות בחוזק ידם וגבורתם (ב"ר פרש' צ"ג) ולדעתי אלה הספורים שרש ומקור להם בפעולות הרועים בארץ מצרים שמהם ומהמונם היו אבותינו, וקול הברה אנו שומעים בפי רבותינו ממה שהגיע עדיהם ממעשי הרועים, ובזה נתאמתו דבריהם באופן לא דמינו ולא עלה על לבנו, ומה שלא קוינו מצאנו ראינו — ולדעתי אם לא נניח שהמלך שלא ידע את יוסף הוא ממשפחה חדשה הקמה תחת הראשונה במלכות מצרים ומנגדת לה מכל צד ופנה לא נבין כמה דברים שרשיים בזאת הפרשה, א' כנוי חדש מיוחס למלך מה שלא יאות אם איננו רק מלך אחר המולך תחת אביו או אחיו או דודו, ורבותינו הרגישו בהתחדשות המלוכה כשאמרו שנתחדשו גזרותיו, ב' ההשתנות הפתאומי הלז וההעתקה מאהבה לשנאה, מה שלא יפורש א"ל במהפכה Revolution גדולה השמה עליונים למטה ותחתונים למעלה, ג' אשר לא ידע את יוסף נכון מאד כפי שטתינו שלא ידע ולא אבה לדעת גזרותיו, והיא דעת אנקלוס שתרגם דלא מקיים גזרת יוסף, וכן יונתן והירושלמי "ולא הליך בנימוסוי" — והירושלמי מוסיף בו דברים יקרים וקם מלכא בשירו — וכעין נבואה נזרקה בפיו של ראב"ע שכתב גם הוא ויקם.... שלא היה מזרע המלוכה (כלומר שמלכו עד הנה) על כן כתיב ויקם — ולא בלבד הפסוקים שלפנינו יתנו בזה דקדוק ובהירות נפלא, אבל גם קצת מהבאים אחריהם ומספר הדורות לפנינו, הרי הוא אומר וימת מלך מצרים וגו', ולפי שטתינו הוא המלך החדש שזכר הוא אמינופי הראשון למשפחה הי"ח, וא"כ פרעה שמלך אחר וימת מלך מצרים, ושאמר תכבד העבודה וגו' יהיה תותמיס Thotmes המלך השני למשפחה הי"ח, ועליו סופר בחוקרי קדמוניות מצרים "בנין האדמונות הנוראות שבמדינת-אבו (Abou וטיביס -Medinet-Tebes) למעשה ידיו של פרעה זה יחשבו" כאשר עשו אבותינו לפנים, וגם הוא צוה להקים חרבות מקדשי אלילי מצרים כי הרסום הרועים. Egypte. par Champollion Figeac
קריאה במקור
אם למקרא · שמות · פרק 1 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויקם מלך חדש. ראיתי אגדה אחת תמוהה בדברי רבותינו, ועליה ערערו המינים, ומצאתי שדבריהם מכוונים באופן נפלא למה שהשיגו בחכמת ציורי מצרים, והוא מה שאמרו שפרעה שהיה בימי משה הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתו אמה, וכל הבקי בצורות מצרים יודע צורות הקאנופיס Canopes שבמצרים הקדמון שהיו דמות צורות אנשים קטנים ננסים ושמנים, ולהם אבר ארוך מאד — ולדעתי הנכון שרבותינו ראו או שמעו על אחד מאלה הקאנופיס Canopes אשר הוקם לכבוד המלך שהיה בימי משה, ודרך התלוצצות ייחסו לפרעה האמתי שהיה בימי משה, צורתו ותבניתו שהקימו לכבודו אחריו לא על פי ההתדמות האמתי רק על פי המנהגים הקבועים אצלם, והרמזים האלהיים שהיו רומזים אלה הצורות היוצאות מהמורגל בטבע, וחוץ מהקאנופיס Canopes ראיתי דברים קרובים בלוקיאנוס Luciano מאליל הסורי Dea Siria p. 121 ואלה דבריו:. Les Grecs élèvent à Bacchus des images de Phallus, et des images d'hommes NAINS AVEC DES GROS MEMBRES :ils s'appellent Nérespartes. Il y a aussi dans le temple de la déesse syrienne, du côté droit, un petit homme de bronze, qui a un très gros membre.- Lucien ed. Capolago. vol. VI. P. 121
[השמטה: ויקם מלך חדש. עיין מה שכתבתי במקומו, ועתה אני מוסיף כי אולי רצו רבותינו ליחס אל מלך המצרים צורת הכנס שרגילים היו במצרים ליחס אל אליל הרע טיפון או שֵט Typhon ou Set וזה דרך התלוצצות כמ"ש הם ז"ל כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דע"ז דשרי. V. Oreurti Catal. illust. vol. ll. p. 149]
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5