אם למקרא · בראשית · פרק 30 · פסוק 11

בגד ותקרא את שמו גד. גד, א -לדעתי הוראתו העקרית והנחתו ראשונה הוא על החבור והקשור, ובהוראה זו נשאר בלשון ארמי כמו אגידא ביה קשורה ומחוברת עמו, אגודות של הדס, כמו מחברות וקשורים, ויש כיוצא בזה שרשים בל"הק שלא נשארו בהוראתם ראשונה כי אם בלשון ארמי.

ב. הקדמונים האמינו שבהתחבר כוכבי מעלה יושפע מן ההתחברות ההוא איזה מקרה רע או טוב לתחתונים, והוראת השמים נקרא לפי זה גד כמו העורכים לגד שלחן, כי הוא חבור הככבים, כן בגד כלומר באה ההצלחה הנשפעת מתכונת הככבים — ובלשון חכמים לגדא דהר פירש"י למזל ההר, וכן ביש גדא שהככבים מורים עליו לרעה- וא"ת כיצד הוקבע בלשון הקדש טעות הקדמונים בענין הוראת הככבים? — אשיבך, כי אין ענין גר שבלשון הקדש כענין גר אצל הגוים, ולא בשאר ממנו אצל העברים רק הוראת ההבור פשוט מבלי השקפה להתחברות הככבים, והחבור והזווג, הוא מקור הטוב והברכות גם לעברים גם ללשון הנדברת אצלם לפי עומק שרשיה, וכבר שמעת מה שיש בו די במלת טוב ורע, ברכה וקללה, שהראשונים ענין חבור ורבוי, והאחרונים ענין פירוד ומיעוט, וכן השמות המורים על העבודות והאלהיות כלם אל תכלית זה, ישקיפו כמו קרבן וקטרת ענין קירוב וקשור.

ג'. בהכנס כמה אנשים בברית להטיב או להרע — כמו יגודו על נפש צדיק, ומלשון זה גדוד שפעמים יורה חברת אנשים מזומנים למלחמה, כמו ארוץ גדוד, וארם יצאו גדודים, בני הגדוד (ד"ה ב' כ"ה י"ג) ופעמים בלי שום הוראה פרטית למלחמה כמו, גדודי ה' (איוב כ"ה ג').

ד'. מלשון פצע והכאה, כי בהתחברם למלחמה יכו זא"ז, וכן ויתגודדו כמשפטם, כי זה היה דרך כומרי הבעל לפי מה שהעידו הקדמונים ללבוש בלבוש אנשי חיל בכובע על ראשם, ושריון על גופם ולחבול בעצמם לכבוד האלוה (עיין פ' יתרו אנשי חיל) וכן היה מנהג הקדמונים להתאסף אנשים ונשים לספוד על המת ולבכותו והיו ג"כ קורעים בגדיהם ותולשים שערם וזקנם, ושורטים בבשרם (עיין וכתובת קעקע מה שפי' שם) — ומזה נקרא המעשה ההוא גדידה כמו לא תתגודדו, וראה איך השיגו רבותינו שרש המלה הזאת והנחתה הקדמונית, שהרי דרשו בפסוק זה לא תתגודדו, לא תעשו אגודות אגודות, כי השורש אחד הוא, והגדידה עצמה לא נק' גדידה אלא מצד המנהג להתאסף לספוד ולבכות ולנוד על המת, וכן היה סבור המתרגם ארמית שתרגם כל גדידה שבכתוב ואתחממון בסיען מל' המון והומיה, וסיען, ל' חברה כמו וסיעת מרחמוהי, עיין ירמיה מ"ט ופירש"י, ושם סי' ה' ובית זונה יתגודדו פירש"י יתקבצו גדודים, ותרגומו ובית נפקת ברא מסתייען.

ה'. הוראתו שפת הים או הנהר, כי שפת הים היא המחברת המים במקוה אחד, וכן והירדן מלא על כל גדותיו (יהושע ג').

ו'. שדה זרוע ממיני עשבים שונים כמו תלמיה רוה נחת גדודיה