אם למקרא · שמות · פרק 12 · פסוק 2

[השמטה: החדש הזה לכם. אלו אין לנו ראיה אלא זו למציאות תושבע"פ דיינו, הרי הוא אומר שנחוג את חג המצות בחדש האביב, ואיך זה אם לא תשווה שנת הלבנה עם שנת החמה, ואיך תשוה אם לא על פי חשבון מוסכם באומה? ואיפה זה החשבון אם לא במסורת ובקבלה? וחוץ מטבע זה מקובל ומוסריי Traditionnel באומתינו לחכמת העבור, נוסף גם הוא טבע ההסתר וההעלם ועל כן נקרא סוד העבור בלשון רבותינו, ולא היה נלמד אלא למובחרים, וראה פלא שאופן הלמוד הזה הסודיי עם כי לא נראה בעליל רק בזמן חז"ל, לנו עדות נאמנה כי ממקורו מלידה ומבטן כך היה ראוי להיות וזה כי נודע לנו היום כי סוד העבור היה אצל המצריים אמון מוצנע, מופלא ומכוסה וחק לכהנים ולא לזולתם Univ. pittoresque par Champollion. p. 135. 1.

ואני שיערתי בספר שמות החכמה וספריה אצל חז"ל (שתחת ידי כ"י) וזכרתי קצת מזה בטעם לש"ד כי סוד העבור וסוד האלהות היו אצל רבותינו כשני אחים תאומים שווים בתנאיהם ובלמודם ובפרסומם, ואולי גם במשלים הלקוחים מחכמת האצטגנינות לרמוז בהם סתרי האלהות בצורות הרוחניות, ומי שבקי במשלי ובצורות הקבלה ידע זה, והבקי במשלי ובצורות המצריים שיתארו בהם הענינים האלהיים ידע, כי גם הם לא סרו מדרך זה להשתמש במשלים שמיימיים, אולם בזה נבדלו העברים מהמצריים, כי העברים הסתירו המשל, ופרסמו הנמשל, והמצרים העלימו הנמשל ופרסמו המשל והיא המיטולו גיאה שלהם, וראה דברים ארוכים בזה במחברתי הצרפתית השלוחה לפאריז בשנה זו תרכ"ג על אבן בח"ן. Essai sur l' origine des dogmes et de la morale du Christianisme. — ושיהיו באמונת המצרים הקדמונים משל ונמשל, לא נשאר היום חוקר אחד שלא יודה בזה, והוא כי אחד הרואה ואחד השומע מה שמסופר מרוב אלילי מצרים דברים נבזים ושפלים סבור כי הגוי החכם הזה ירד עד דיוטא התחתונה בטיט הכסילות וטבע במצולות הע"ז ואין מעמד אמנם, לא כן יחשוב אחרי השקידה והלמוד על המצבות ואחר כל הנשמע מפי פילוסופי אלכסנדריא בדורות ראשנים לחשבונם, כי בהצטרף עדות גם שניהם הדבור יוצא ומכריז בקול רעש גדול כי האמונה הכמוסה והמכוסה במסוה המשלים הללו היא אמונת אל יחיד ומיוחד, שמע נא דברי חוקר בקי בכתיבות מצרים שכתב כדברים האלה לאמר la religione egizia ci apparisca sotto la forma essoterica di un vasto Politeismo, anzi di un abbietto feticismo, non e men vero che lo studio dei monumenti d' accordo con alcune tradizioni conservateri di filosoli alessandrini, ci mostrano che la dottrina acroamatica di tale religione era un sublime Monoteismo infetto piu o meno di Panteismo..... Orcurti Catalogo dei monumenti egizij del Museo di Torino. vol. l. p. 39. Quantuque

ודבריו אלה האחרונים היינו שיהיה באמונת מצרים שמץ פאנטייזמוס דברים יקרים הם במאד מאד כי יעידו כי המקום אשר יולדו שמה אמונות ישראל, כבר יצא טבעו בעולם כי שמץ פאנטייזמוס נמצא בו כדרך שאומרים מוציאי דבה על חכמת הקבלה כי גם היא מוראה ונגאלה בטיט הפאנטייזמוס, וחלילה חלילה שיהיה אפילו ריח אמת במשפט זה המעוקל, רק מתחלת ברייתה ומכורותיה ותולדותיה בארץ מצרים כך היתה, באמונת מצרים גם היא שהיא מצרנית לקדושה ומרכבת המשנה כמו שיקראוה המקובלים, ומי נתן הודאה זו בפיהם לומר על מצרים שהיתה אמונתם דומה לשלהם? והם לא ידעו ממה שנתגלה לגדולי חכמי זמנינו, מאומה? אם לא שנאמר שזה אות אמת שריר וקיים כי לא מלבם יצאו הדברים כי אם מפי השמועה בוקעת ועולה עד הזמן שהיה באפשר להרגיש בדמיון מה שלא יתכן כלל בזמן שדמו המנגדים להמצאת הקבלה — ויותר מוכרח ומבורר מציאות האחדות Monotheisme כאשר יעיד החוקר הנז' ורמזו המצריים על האחדות באותן הצורות הנקראות צורות כוללות האלהות. Figure Pantee. lbid. vol. ll. p. 135 ובאלה תמצא ד' כנפים ובשתים יכסה רגליו, ותראה מזה כי לא היה צורך לנביאינו ללמוד מבבל ואשור וכנפי הכרובים יוכיחו — ואל ירוץ לבך להרהר בכל האמור עד הנה אלא בחון בהן וחקור בהן ותראה כי זה דרך בטוח ארוך וקצר, תחלתו יסורין וסופו שלות השקט ומנוחת שלים — והמאכל מאכל בריאים הוא, ומזיק לאסטניסים לחלושי המזג ולאניני הדעת. — והנה אחד מהכללים המסורים לנו הוא ששנתינו היא שנת החמה בת שס"ה ימים וקצת חלקים מהיום, ולמסתפק שמא בזמן משה לא נודעה שנה זו אומר פוק תני לברא בספר שזכרתי פעמים רבות Orcurti Catal. illust. ece. vol. ll. p. 129. ותראה שכתב "מכאן ראיה (ורבות עמנו כיוצא בה) כי במלוך במצרים המשפחה הי"ח (היא ששעבדה את ישראל) כבר נודעה שנת החמה בת שס"ה ימים. ]