אם למקרא · בראשית · פרק 27 · פסוק 19

אנכי עשו בכרך. חז"ל פירשו אנכי מי שאני הוא, ועשו בכרך, ומבלי שנשקיף עתה על יושר המאמרים האלה מצד עצמם, ואם יש בהם גניבת דעת, בכל זאת מה שנתאמת אצלנו הוא היות הקדמונים בורחים לאחת מהתחבולות האלה כשלא היו רוצים לגלות כל מצפוני לבבם, וחז"ל לא סרו ממנהג הקדמונים, ופירשו דברי הקדמונים ע"פ מנהגיהם לא זולת — וראה הדברים בבירור Vico. Scienza nuova Lib. lV. 256. 257. 258. ואלה תארם — בזמן האירוי (eroici tempi) היו משתדלים להציל עצמם כל האפשר באיזה מאמרים מסויימים ומוגבלים.... ומנימוסי האירוי הקדמוניות, אומירוס היוני יודיע לגויי יון לדוגמא, הגבור אוליססי אשר תמיד יספר, יבטיח, וישבע, רק באופן שחוץ מהוראת המלות, יגיע אל התכלית המבוקש, ומנהג זה רואים אנחנו מתחיל מזמן ממשלת האלהים בארץ יון (governi divini) כי בהתחכמות כגון אלה הנשמעים מפי אוליססי — האליל יונון תשבע ליוביס שהיא לא היתה סבה לעורר ניפטונוס להרתיח מצולה נגד הטרוייאני — וכפי האמת עשתה זאת רק על ידי השינה, ובזה רמתה יוביס עם היותו שר ושופט על הנשבעים לשקר. ועיין לו עוד.3 -.192 וראיתי להגאון רבינו סעדיה דברים ראויים למעתיקם וז"ל, פירוש אנכי במקום עשו בכורך כלומר לבכורה שבשביל הבכורה רצה יצחק לברך את עשו ועל כן היו הברכות ראויות אל יעקב במקומו שכבר לקח ממנו הבכורה והוא מכחו בא לבכורה ובכל הראוי לה והבא מכח חבירו הרי הוא כמוהו, ועומד לאותו דבר שהוא לו מכחו וכו' (אמונה ובטחון פ' ט"ו).