אם למקרא · דברים · פרק 17 · פסוק 8

דברי ריבות. לדעת המשתדל אין ריבות לעולם לשון מחלוקת בין החכמים, ועל כן פירש דברי ריבות בין בעלי דינים, ומה יעשה בשעריך דאמר רחמנא? שהוא מושב הדיינים והשופטים, ועוד כי מה ענין לריב הבעלי דינים אחר שהמחלוקת הוא עתה בין הדיינים והשופטים כאשר מודה הח' שד"ל עצמו ואין ריב הבעלי דינים סיבה כלל למחלוקת הדיינים, כי הדיינים חולקים בפירוש התורה ולא בממון- ואם לא מצאנו פעמים רבות ריב בהוראת מחלוקת אין הטעם רק מפני שהענין עצמו ר"ל מחלוקת החכמים לא זכרה אותו התורה כי אם מעט מזער, ומה טעם לומר שאין שם ריב מתיישב למחלוקת? כי הנושא שעליו יסוב הריב לא ישנה הענין עצמו ר"ל התנגדות הדעות והרצונות ובין שיהיה נושא הריב דין מדיני התורה בין שיהיה שור או חמור או שה או שלמה אחר היות שם התנגדות הדעות הוא יקרא ריב בכל אופן שיהיה — ולפי הנראה כבר מצאנו מקרא אחד בירמיה (י"ב א') שבא בו שם ריב להוראת מחלוקת והוא אומרו צדיק אתה ה' כי אריב אליך משפטים אדבר אתך, ואיזה ריב היה בין הנביא למקום אם לא שנאמר שהיה נושא ונותן עמו יתברך על סוד ההשגחה? כמ"ש מדוע דרך רשעים צלחה. — וכן כי ריב לה' עם עמו ועם ישראל יתוכח, עשה הריב כמו תוכחת, כלומר, סדור טענות, ועוד הרי הוא אומר בין דם לדם ובין נגע לנגע, ועל שניהם הוא אומר דברי ריבות, אחר שפרט חזר וכלל הכל בדברי ריבות, ואם אין הריב בבתי דינים עצמם, מי הם הבעלי דינים שיריבו בין נגע לנגע, או בין דם לדם?