אם למקרא · ויקרא · פרק 19 · פסוק 32

[השמטה: על פסוק (לב) מפני שיבה וגו' והדרת פני זקן. רבותינו פירשו זקן זה שקנה חכמה — וחוץ מהראיות לפירושם היוצאות מכתבי הקדש — זה היה מנהג הקדמונים לכנות בשם זקן החכמים שביניהם, וכן חכמי מצרים אמרו לסולון היוני, כשהלך אצלם סולון סולון אתם היונים נערים אתם — אין זקן גם אחד ביניכם, כי אין לכם חכמה שהלבינו שערותיה מרוב ימים — פלאטו בס' הטימיאו Timeo — וברוח מבינתם לא שללו הזקן אף על פי שאינו חכם — ובזה השוו כל המדות עם הנהוג אצל הקדמונים, כי גם כבוד כל זקן היתה על ראש מהללם לנבחרי האומות, ומנהג מכובד ומקובל אצלם — וזה אות אמת אף לפי כללי הקריטיק החפשית לבאר כל סתום ע"פי הדברים הקרובים בזמן ובמקום אל הדברים ההם, ועל פי המנהגים המיוחסים לדורות ההם — ואין צורך להזכיר דוגמאות מכבוד הזקנים אצל גויי הארץ הקדמונים כי ידוע הוא — רק אחת אזכרנה העולה על כלנה בדבר הזה לשם ולתפארת, והיא קרית לאצידימוני בארץ יון, ושם בהיות זקן נכנס לבית התיאטרו או לקרקוס Cirque, כל היושבים שם היו קמים מפניו ומכבדים אותו — ופלוטארכו יספר שפעם אחת נכנס זקן רווק ולא קמו ולא זעו ממנו, וכשנשאלו מה נשתנה זקן זה משאר זקנים, השיבו עדיין לא הוליד מי שיקום מפנינו כשנהיה גם אנחנו כמוהו היום.]

[השמטה: והדרת פני זקן. עיין מה שכתבתי בהשמטות על ס' ויקרא ושכחתי מלהעיר אז כי רבותינו כשדרשו זקן על החכם אפי' יניק, וגם חכמי מצרים כשאמרו לסולון שלא היה בין היונים גם זקן אחד שניהם נתכוונו בכנותם החכם בשם זקן, לא לרוב ימי האיש רק לרוב ימי החכמה שלמד, ואם כן בצדק יקרא החכם הישראל זקן מפאת הקבלה שהוא חכם בה שהיא זקנה באמת וכן הוא זקן, וראיתי לראב"ע פ' בלק שכתב אל זקני מדין יתכן שהיו החמשה מלכים זקנים ע"כ, אולי נדחק הרב לפרש כן להיות שראשי מדין נקראו להלן מלכים כמ"ש ואת מלכי מדין, וכפי האמת אין צורך לפירוש זה, כי המלכים יקראו זקנים לא מרוב ימים אלא מצד גדולתם ושררתם וצדקו אם כן בזה רבותינו כשפירשו נשיא שבתורה והלכותיו על המלך וקראו לזקנים ולחכמים מלכים כמ"ש מאן מלכי? רבנן ועיין מה שכתבתי בזה פ' ויקרא על שם נשיא, וברומי היו קוראים לעדה הגדולה שלהם סינאטוס Senatus מלשון סינילי מלא ימים ר"ל זקן, ואולי נשאר שם זקן לכל ראשי העם ומנהיגיו כי בימים קדמונים היה זקן הבית הוא המושל על כלם.]