אם למקרא · במדבר · פרק 33 · פסוק 4

ובאלהיהם עשה ה' שפטים. ממה שנסמך אל ומצרים מקברים אומר אני שהשפטים שעשה ה' באלהיהם הם מיתת הבהמות הנעבדות במקדשיהם ממינים שונים, ועד היום כשחופרים בקרקע מצרים, מוצאים בהמות ועופות חנוטים, ובעיני ראיתים, והן הן בעצמם אותם שהיו בשנים קדמוניות, ועליהם ג"כ חוזר אומרו מקברים, והעד שכתוב ומצרים מקברים את אשר הכה ה' כל בכור, ואם על הבכורות בלבד כך היה ראוי לומר ומצרים מקברים כל בכור אשר הכה, רק אחר שאמר את אשר הכה חוזר על כל מה שהכה והם הבכורות, וגם האלהים ויהיה שיעור הכתוב ומצרים מקברים את אשר הכה ה' והוא כל בכוריהם וגם אלהיהם שבהם עשה ה' שפטים, וראיתי להרב דון יצחק שהרגיש קצת בזה וכתב "בהיות המצריים מקברים בכוריהם ופסילי אלהיהם וישראל עושה חיל ביד רמה". רק על פסילי אלהיהם לא יתכן שיאמר מקברים, ואם על נבלת הבהמות הנעבדות, יתכן לומר כן. ובימינו נוסע אחד איטאלקי יספר כי חפרו בקרקע מצרים ומצאו קבר העוף הקדוש הנקרא אצלם lbis, ומצאו עוד מערה גדולה ארכה ארבע מאה מיטרי ( יותר משש מאות אמה ) ובה חדרים חדרים, וכפה גדולה בכל אחד ואחד, ותוך כל חדר ארון של אבן או שיש Sarcophage, בו היו נותנים נבלת השור הנעבד שמת. Meani. Riv. contemp. di Torino Maggio 1862. p. 111 ולא בלבד קבורה, אבל גם הספד היו מספידים לאלהיהם כעדות דיודורו על האליל אפיס.