אם למקרא · במדבר · פרק 13 · פסוק 22

צען מצרים. היא עיר גדולה וחשובה במצרים הקדמונית, וידענו ממה שנתפרסם לאחרונים על ידי הכתיבות שמצאו חקוקים על האבן או על הקיר, וממה שספרו קדמוני היונים והמצרים כי הרבה משפחות מלכו במצרים אב ובנו ובן בנו וכו' מספר הסמוך לארבעים והמשפחה (דינאסטייא) האחת ועשרים, מוצאותיה מקדם מעיר צוען, וצוען ידענו בראיות שהיא הנקראת בפי יושבי הארץ תאניס, ונתאמת הדבר מהתרגום שתרגם צען מצרים תאניס דמצרים, ואין ספק אצלי שאל העיר הזאת עצמה כיוון ישעיה הנביא ע"ה באומרו כי היו בצען שריו, ומלאכיו

[השמטה:לפני צען מצרים. עיין מ"ש במקומו, וראי' להוסיף כי אולי נזכרה כמטרופולין אצל רבותינו לא שתהיה העיר הממלכה באמת, רק להיות המשפחה הראשונה שמלכה על ארץ מצרים מוצאותיה ומכורותיה מעיר Tanes היא צען כמי בית לחם שהיתה מולדתי של דוד שנקראו בניו על שמה — ועוד נעיר על שם חרס הוא שם עיר אליופולי כשמה (שמש) וכמו שאמרו רבותינו שמש, ודע כי מצינו שם חרס שם משמות מלכי מצרים ורבים הם שנקראו כך כאשר יעידו מצבות מצרים והגליונים הנק' פאפירי. Papires]

חנס יגיעו, ואולי על כי מספר השנים יוכל להיות שבזמנו או קרוב לו מלכה על ארץ מצרים המשפחה הנזכרת אשר הורתה ולידתה בעיר צען, ואליה נתכוונו חז"ל באומרם על צען "דמרבו בה מלכי" (או מי יודע אם גם אצל משפחות המולכות אחריה נשארה עיר קדושה ובה היו נמלכים ונמשחים כמו שקרה לעיר ריימס בארץ צרפת) ובאמת שאין אנו צריכים לכל זה כי מלבד המשפחה האחת ועשרים שיצאה מצען למלוך על כל ארץ מצרים העד העיד בנו האיש מאניטוני כהן מכהני מצרים בזמן התלמיים שהעשרה המלכים הראשונים שהעלה זכרונם על ספרו היו ילידי תאניס או צוען, ובכן יצדק לומר שנקראו כל המלכים על שמה, ובה נתנו כתר מלכות בראשם להיות העיר ההיא ראשית ממלכתם. — ורש"י ז"ל פירש שהיא היתה מושב המלכים שנאמר כי היו בצוען שריו וגו', ומעולם לא שמענו שמטרופולין של מצרים כך שמה, והנה זכר הנביא להורות על עיר המלכות נוף ומף Menfi ואמון מנא Tebe ואון היא איליופולי, וחוץ מזה ג"כ היה קשה שאין כוונת ישעיה על שרי מצרים רק יבא להגיד איך ישראל מבלי שום באלהים כסלם ובאל עליון מבטחם היו שולחים שריהם ומלאכיהם לצען לעזרה, וכן פירש רש"י עצמו בישעיה שריו של מלך ישראל — אמנם במה שביארנו יבוא על נכון כי טנס או תנס היתה עיר גדולה לאלהים לרוח מזרחי של נילוס בגליל מצרים התחתון, וכמה בנינים נוראים ומפוארים נמצאו בה, ומחרבנה אנו דנים על יישובה כמו שהעידו שני השאמפולליון — ולרוב יושנה וקדמותה זכרה הכתוב אצל חברון הקדמונית גם היא והמלכים שמלכו במצרים בזמן ישעיה הנביא משנת 1101 קודם חשבונם עד 971 היו מיושבי צען או תאניס והיא המשפחה הכ"א שישבה על כסא המלוכה, ובזה יובן מ"ש ישעיה כי היו בצוען וגו' לפי שמלכי מצרים שהיו בזמנו היו מתושבי צוען, ואמר הנביא ששרי ישראל הלכו להתנפל לפני מלך מצרים בצוען עיר מושבו והוסיף ומלאכיו חנס יגיעו, כפל הענין במלות שונות, וחנס היא תניס בשנוי מועט כמו עיר ההרס במקום עיר חרס והיא עיר השמש Elio-poli, וכן מצינו לאומירוס היוני שנראה מדבריו היות צוען או תניס בזמנו עיר ממלכה במצרים שכתב שמינילאוס והילני אשתו הלכו מצרימה לעיר תוניס Odyss. lV. 227. Creuzer ed. Paris. l. 516. ואומירוס כפי עדות כותב תולדותיו (הגם שהם מיוחסים בטעות לאירודוטוס ונמצאים בין ספריו) עמד בשנת 168 אחר כבוש תרויא 1270 בקירוב קודם הנוצרי, וממשלת התאנסיים במצרים כפי מה שכתב Champollion החלה 1101 ופסקה Pittoresque Univers 971 — ולסבות שלא ידענו מצאנו ג"כ תיניס Tenes במלכות אלגזאייר וגם תוניס שם כללי לכל המחוז וגם שם עיר הממלכה, וראיתי לחוקר גדול שבזמנינו Guignaut. Relig. de l' antiq. vol. l. 765. שכתב העיר טניס אם נקבל ספור היהודים כבר היתה בנויה כמה שנים קודם משה", ולא הגיד לנו היכן ספרו היהודים, אמנם בכל האמור עד הנה יתבארו דבריו שהרי המתרגם ארמית כתב טניס דמצרים במקום צוען והכתוב מודיע שבנין צוען אינו מאוחר לבנין חברון כ"א ז' שנים וע"פי זה כבר היתה בנויה כמה מאות שנים קודם משה, ומזה למד החוקר הנזכר הגם שלא באו דבריו בפירוש הראוי.

[השמטה: וחברון שבע שנים נבנתה. בסוטה פ' אלו נאמרין מאי נבנתה? אילימא נבנתה ממש אפשר אדם בונה בית לבנו קטן (כנען) קודם לבנו גדול? (מצרים) עשו האבות הקדמונים בונים ערים לבניהם (כמ"ש על קין ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך) אלא שהיתה מבונה על אחת משבעה בצען, ואיך שנבין פשט הכתוב הנה בפעל בנה לא יצאו רבותינו מגבול הפשט כי פעמים שיאמר הכתיב בנה ור"ל התקין והמעלה בבנינים, וכגון זה מצאנו בס' מלכים (א' סי' י"ב) ויבן ירבעם את שכם והלא כבר היתה בנויה מזמן יעקב כמ"ש ויבא יעקב שלם עיר שכם, ומה שיעיד כי שכם שם העיר אומרו אח"כ ויטמון אותם יעקב תחת האלה אשר עם שבם (ועיין מה שכתבתי שם) ואין לומר שנקראת אז שכם על שם העתיד כי מלבד שנשיא הארץ באותו זמן היה שכם וקרוב מאד שנקראת על שמו או על שם אחד מאבותיו הנק' שכם כמוהו כמנהג הקדמונים כלם לקרות את הערים על שם מיסדיהם, מלבד זה הרי מצינו (מלכים שם, שם) ויבן את פנואל והרי פנואל כבר היתה מימות יעקב והוא הקורא אותה בשם פנואל על שם המאורע כי ראיתי אלהים פנים אל פנים — וכן ראיה לדברינו משומרון שנאמר במלכים שעמרי בנאה ובכל זאת מצאנו שהנביא הזקן שהיה בזמן ירבעם היה מעיר שומרון כמ"ש וימלטו עצמותיו את עצמות הנביא אשר בשומרון, אם כן אותו הבנין שבנה עמרי לא היה בנין מחדש רק תקון. (ועיין רד"ק מלכים א' י"ג)]