אם למקרא · בראשית · פרק 25 · פסוק 6

הפילגשים. כתב ר' אליה כי פילגשים כמו פלג-נשים, ואחריו הודה ג"כ Shultens ; וגיזיניוס Gesenius thesaurus דחה דבריהם והביא ממרחק לחמו, ולדעתי דבריהם אמת, ומלבד שהוא פי' נכון ומתישב על הלב, הנה הקבלה מסייעתו באמרה פילגשים, בקדושין ובלא כתובה, הרי שמב' התנאים הנצרכים לאשה לא נמצא בפילגש רק אחד ע"כ בצדק יקראוה פלג-אשה וזה דרך נכון ובטוח לפרש הלשונות ע"פ אמונות הנדברים בהם, והוא פנת יקרת לכל חקירות Vico כידוע, ומה שטען גיזיניוס כי שם Pellex בל' יון יש לו שרש וענף מה שא"כ בלשון עברי כי הוא בודד והולך ערירי, אין משם ראיה ונהפוך יתאמת בזה הפירוש, כי בלשון עברי להיות ומורכב מב' שמות פלג ואשה לא יתכן שיהיו לו קרובים, ולא נין ולא נכד בעמו כי אין מדרך המורכב לשלוח פארותיו בלשון, כל עוד שירגישו בהרכבתו, מה שאין כן אצל היונים כי נשכח ונאבד מהם הוראתו הראשונה ומזה הוציאוהו לכוונות קרובות, וחצבו ממנו שמות אחרים דומים בהוראתם — וחוץ מהענין לא אוכל להתאפק מלהעמידך כרגע על הדבר אשר רמז עליו גיזיניוס (שם שם) והוא שם Pallas המורה בל' יווני על הבתולה, וכבר ידענו היותו א' משמות Athenea היא מינירוא לאיטרוסקים גם לרומיים, וגם הודעתיך כי כל אלהי הגוים הנקבות, שרשם פתוח במלכות הקדושה (עיין פ' לא תטע לך אשרה כל עץ) ובכן מה נפלא שם בתולה המיוחס לפאללאס כי כמוהו מצינו שם בתולה, בתולת ישראל המיוחס למלכות — ואם באנו לירד על עמקן של דברים, ולהרחיב ולהקיף בדבור על כל הנוגע בעצם החקירות האלה, עשות ספרים אין קץ, ובע"ה אצלתי לך ברכה בזכרונותי כתב יד הרבות והעצומות בפרטים האלה, וכמו שראינו פלגש בלשון עברי מורכב מפלג ואשה, בן בלשון ארמי קרה לשם לחינתא שהוא תרגום פילגש ואפשר שהוא מורכב מן לחן-אתא כלומר אשה להתעלס באהבים, ולא לאישות ולנשואין.