משתאה. נראה נכון כדעת רש"י לשון שאיה, רק אינו רחוק ג"כ פתרונו של אונקלוס שתרגם לשון שהיה, כי שניהם אחד, כי המתפלא והמשתומם על דבר, מפסיק כל תנועותיו ושוהה לראות איך יפול דבר מרוב זרותו — אמנם אין דעתי נוחה בדברי רש"י ז"ל, שטעם השאיה או השממה בעבור שאינו יודע אם ממשפחת אברהם אם לאו, אבל טעם השתוממותו, כי היה רואה עין בעין כל פרטי בקשתו הולכים ומתאמתים בדקדוק נפלא, והיה משתאה ומשתומם על הדבר כאדם שרואה דברים היוצאים חוץ מהמרוץ הטבעי.
קריאה במקור
אם למקרא · בראשית · פרק 24 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5