ואת שוק הימין תתנו. מצינו אצל קדמוני האומות שהיה שוק הקרבן נשרף על המזבח לכבוד האלוה וכן היה המנהג אצל היונים וכן סופר על אירכולי Hercule כשהקריב קרבנו ליוני באולימפיא Olimpia (עיין Pausan..Eliac) — וכתב באנייר Banier Mitolog.Lib.V.Cap.2. שמנהג זה נתפרסם בכל האומות רק Cesari Orig.dei sacrifizj כתב שכבר היו אומות שלא היו שורפים על המזבחות רק הקרבים — וסוף דבר מצאנו שמה שהיה מקודש למזבח אצל הגוים היה נאכל לכהנים בישראל והוא השוק, וכן ראוי להיות בסדר המדרגה ששיערנו בענין הקרבנות שכל הנקרב לגוים והם הבהמות הטהורות חזר להיות נאכל לישראל שהותרו בבהמה טהורה בלבד גם בלא הקרבה (ובמדבר שלא נאסר להם בשר תאוה עדיין לא יצאו לגמרי מכלל ב"נ ע"כ היו אוכלים ע"י הקרבה) והם כהני המין האנושי כלו, ומה שהיה קרב ע"ג המזבח אצל הגוים, נחית דרגא והיה נאכל לכהני ישראל בני אהרן (עיין פ' נח ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו').
קריאה במקור
אם למקרא · ויקרא · פרק 7 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5