את ירכך נפלת. פירש כמשתדל שיפול רחמה ולא תלד — ומטעות זה נמשך אצלו טעות אחר להוציא ונזרעה זרע שבסמוך מפשוטו ומקבלת חז"ל, ופירש בו שתשאר כמו שהיתה ראויה להוליד ואם עקרה עקרה, והנה באומרו ואת בטנך צבה יעיד כי ירכך כמשמעו, והנכון בעיני שירך בלשון הקדש ישמש שמוש רחב להורות על בנין הגוף בכלל כמו שישמש עצם על כח הגוף או חומריותו, ובשר על הגוף בכלל, ומזה לדעתי ויך אותם שוק על ירך (שופטים ט"ו) וכן ירכה וקנה (שמות כ"ה) ומזה מליצת חז"ל חק תוכות וחק יריכות — וחז"ל שאמרו ירך התחילה בעבירה תחלה דרשו המלה — והסכים עמהם יוסף הכהן לרומיים — וכיוצא בזה מצינו בפסיקתא זוטרתי על פסוק וידיו לא שטף במים, וידיו זה גופו שנאמר חית ידך (ישעיה נ"ז) וכל אלה שמושי החלק תחת הכל הנקראים סיניקדוקי.
קריאה במקור
אם למקרא · במדבר · פרק 5 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5