לעבד עבדת עבדה. אחז"ל זה השיר: והנה לא מצאנו בכתוב מפורש ענין השיר לא בכלי, ולא בקול, רק מצאנו שהיו משוררים ומנגנים בבי"המק על הקרבן, ולא יתכן שיוסיפו דבר על מצות ה' בבית ה' לולי שכך היתה קבלה בידם, וגם זו מהראיות הגדולות על מציאות תושבע"פ.
קריאה במקור
אם למקרא · במדבר · פרק 4 · פסוק 47
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[השמטה: לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא. מכלל הראיות שיעידו כי מנהג השיר מוכרח שיהיה אחוז בשרשי תורת משה הוא ממה שידענו ממנהגי נכבדי הגוים וכהניהם לספח אל עבודתם השיר בקול ובכלי לתכלית טהרת הנפשות וזכוך והמחשבות, ואלו החל השיר בימים אחרונים אחר שנתערבו ישראל בגוים היה מקום למינים לומר שממעשיהם למדו, רק כבר מזמן שמואל ודוד מצאנו המנהג קבוע באומה ובאותה שעה עדיין היו ישראל שומעים לקול מוריהם בעבודת האל, ואם מאותו זמן החל זכרון השיר באומתינו משם ראיה כי טעם המייסד המנהג אצל המין האנושי הוא המייסדו אצל ישראל והוא א' הסכמת הטבע האנושי וצרכו לשיר לבעבור התעלות על כנפיו עד לשמים, וב' קבלת האבות ראשונים שהתמידה בישראל ובאדם.]
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5